הזדהות משרד החינוך 
זה כבר חודש שאני מחדירה אט אט לנהוראי בעלי ששבועות זה חג חלבי ועל כן בדחילו ורחימו נעשה ארוחה אחת חלבית בחג,שכן זה מנהג אבותי ואבות אבותי.
לראשונה כשהעליתי את הרעיון זעק בעלי במר נפשו:"חלבי??מה אנחנו חתולות???" (הוא ממוצא מרוקאי…) אך עם הימים הסברתי לו שחתולות זה לא כזה נורא,לפעמים אפילו הם משמשות כחיות מחמד ביתיות… הבעל נענה להפצרותי והרשה לי סעודה חלבית אחת בחג הקדוש!(מזל שזה לא יוצא בשבת-כי אז זה היה בסעודה השלישית…)
כל הבוקר אני מכינה מטעמים ומיני מטעמים-פשטידות מכל הסוגים והגוונים ועוגות שמנת עטופות בשוקולד לבן חגיגי. אין! אין על החג הזה! השמנות נשפכו כמים והגבינות הצהובות,הלבנות והכחולות גורדו לתוך התבניות ללא הפוגה, והחמאה שעלה מחירה (לפחות במצפה רמון!) לא פסחה על אף פשטידה או עוגה והמשכנתא גם כן לא פסחה על הכיסים…
בקיצור-חגיגת שחיטות!!יוהו!!!
(ושתבינו שאפילו אין לנו אורחים…אבל מה אכפת לי? יישאר לי לכל השנה!!)
לבסוף גם הכנתי את הארוחה הבשרית-תקעתי כמה חתיכות בשר על האש עם אורז משמשים וצימוקים- סגרתי ת'מכסה וסאלמט!
בינתיים רציתי להראות משהו נחמד לשירה כדי לשמח אותה. פתחתי ת'יוטיוב', כתבתי "משהו מצחיק", העלה כלמיני סרטונים.. אתם יודעים איך זה יוטיוב-מפה לשם ומשם לפה- מצחיק הופך ליצחק- יצחק הופך לרב אמנון יצחק, הרבי הופך למפחיד מפחיד הופך לרוחות רפאים ואיכשהו אני מתגלגלת לשיעור מפי הרב יצחק פינגר על רוחות רפאים…יאבאלה!!!
לראות או לא לראות??זה שיא המפחיד!! ובכלל רציתי רק להצחיק את שירה…אוף אבל זה שיא המסקרן ואולי זה גם יצחיק את שירה אז.. PLAY!(ונהוראי גם אמור להגיע עוד איזה כמה זמן-ככה שאם אני ישקשק הוא יוכל להציל אותי!)
השיעור באמת היה מפחיד-הוא הראה שם כלמיני סרטונים על מצלמות נסתרות שצילמו רוחות רפאים-ודברים שזזים בבית בלי גורם מפעיל ואני אכן שיקשקתי…הוא דיבר על זה שכדאי לעשות חנוכת בית,במיוחד כשעוברים לבית שגרו בו בעבר! – פיו! נשמתי לרווחה! <ולתומי חשבתי שעכשיו זה מה שיציל אותי מכל מרעין בישין…> הוא אמר שלא כדאי להכנס למקומות מלוכלכים, עזובים ונטושים לבד,כי יכול להיות שיש שם נשמות לא מתוקנות…לא אלאה אתכם בדברים…קיצר-מפחיד!
נהוראי למזלי הגיע באמצע ותהה למה אני רואה את הדברים האלה! זה מעניין! שטחתי בפניו! אני יודע שאח"כ תבכי כל הלילה שאת מפחדת ואני אצטרך להוציא לך ת'שטויות מהראש!צדק הבעל..
אבל נשארנו צמודים למסך עד סוף סופה של ההרצאה המרתקת עם התמונות המפחידות.. ושירה? שירה נרדמה…
הגיע הערב- נהוראי כהרגלו הולך לערבית וזאת השעה שאני עושה לשירה אמבטיה,עיסוי בשמן תינוקות,הלבשה,מטרנה ולישון.
האמבטיה עברה בשלום (הבריכת מים על הרצפה מצטרפת לשאריות הבריכה מאמש) הלכנו לחדר רטובות ועליזות והתחלתי בעיסוי הרך והנעים…
לפתע אני שומעת קולות מוזרים בתוך הבית….
נהוראי?אני קוראת לו מנסה בכל מעודי להסתיר את הפניקה שבקולי.. אין קול ואין עונה…
אני סתם מדמיינת!אני מחליטה!ומצווה על עצמי להאמין לזה! נהיה שקט..רואה?סתם דמיינת בגלל מה שראית לפני שעתיים…תרגעי ותחזרי לחיים הרגילים על פני האדמה!
אני ממשיכה בעיסוי שנהיה די אלים ולא כ"כ נחמד לשירה… ושוב פעם אני שומעת- הפעם שקית מרשרשת בתוך הבית!!!ואני לא מדמיינת!
נהוראי!!!!!!!!!אני צורחת עליו!מצחיק מאד..ככה להפחיד אותי בכוונה-זה מאוד לא מצחיק! (ובליבי יודעת שנהוראי לא היה עושה לי בחיים כזאת מתיחה..והמחשבה הזאת מעוררת בי חלחלה…)
הרשרושים מתגברים..יש מישהו בבית וזה לא נהוראי! אני מסיקה כשכבר גמרתי להלביש ת'פעוטה… ה' אל תפחיד אותי!אני מתחננת,עוד שניה בוכה…
מי זה???אני צורחת בכל הכח!! (שאולי זה יגיע לבי"כ ונהוראי כבר יבוא!!) אבל אין מענה..( איזה טפשה!הרי ידוע שרוחות לא יודעות לדבר!)
הלב שלי רועד-הקולות מתחזקים ואני לא יודעת מה לעשות!!
שירה בידיים שלי.. אין ברירה!אני לא אשאר בחדר ואחכה שהרוח תגיע-אני חייבת לצאת לסלון לקבל את פניה.. עם שירה או בלי שירה? עם או בלי?
אין סיכוי שבלי!!
אני מתה מפחד ללכת לבד!וחוצמיזה הרב אמר שרוחות לא פוגעות בילדים קטנים,אז.. ברגליים רועדות הסבתי צעדי לסלון- מתפללת שנהוראי יגיע לשם לפני-אבל לא…עוד צעד,עוד צעד…
לראשונה כשהעליתי את הרעיון זעק בעלי במר נפשו:"חלבי??מה אנחנו חתולות???" (הוא ממוצא מרוקאי…) אך עם הימים הסברתי לו שחתולות זה לא כזה נורא,לפעמים אפילו הם משמשות כחיות מחמד ביתיות… הבעל נענה להפצרותי והרשה לי סעודה חלבית אחת בחג הקדוש!(מזל שזה לא יוצא בשבת-כי אז זה היה בסעודה השלישית…)
כל הבוקר אני מכינה מטעמים ומיני מטעמים-פשטידות מכל הסוגים והגוונים ועוגות שמנת עטופות בשוקולד לבן חגיגי. אין! אין על החג הזה! השמנות נשפכו כמים והגבינות הצהובות,הלבנות והכחולות גורדו לתוך התבניות ללא הפוגה, והחמאה שעלה מחירה (לפחות במצפה רמון!) לא פסחה על אף פשטידה או עוגה והמשכנתא גם כן לא פסחה על הכיסים…
בקיצור-חגיגת שחיטות!!יוהו!!!
(ושתבינו שאפילו אין לנו אורחים…אבל מה אכפת לי? יישאר לי לכל השנה!!)
לבסוף גם הכנתי את הארוחה הבשרית-תקעתי כמה חתיכות בשר על האש עם אורז משמשים וצימוקים- סגרתי ת'מכסה וסאלמט!
בינתיים רציתי להראות משהו נחמד לשירה כדי לשמח אותה. פתחתי ת'יוטיוב', כתבתי "משהו מצחיק", העלה כלמיני סרטונים.. אתם יודעים איך זה יוטיוב-מפה לשם ומשם לפה- מצחיק הופך ליצחק- יצחק הופך לרב אמנון יצחק, הרבי הופך למפחיד מפחיד הופך לרוחות רפאים ואיכשהו אני מתגלגלת לשיעור מפי הרב יצחק פינגר על רוחות רפאים…יאבאלה!!!
לראות או לא לראות??זה שיא המפחיד!! ובכלל רציתי רק להצחיק את שירה…אוף אבל זה שיא המסקרן ואולי זה גם יצחיק את שירה אז.. PLAY!(ונהוראי גם אמור להגיע עוד איזה כמה זמן-ככה שאם אני ישקשק הוא יוכל להציל אותי!)
השיעור באמת היה מפחיד-הוא הראה שם כלמיני סרטונים על מצלמות נסתרות שצילמו רוחות רפאים-ודברים שזזים בבית בלי גורם מפעיל ואני אכן שיקשקתי…הוא דיבר על זה שכדאי לעשות חנוכת בית,במיוחד כשעוברים לבית שגרו בו בעבר! – פיו! נשמתי לרווחה! <ולתומי חשבתי שעכשיו זה מה שיציל אותי מכל מרעין בישין…> הוא אמר שלא כדאי להכנס למקומות מלוכלכים, עזובים ונטושים לבד,כי יכול להיות שיש שם נשמות לא מתוקנות…לא אלאה אתכם בדברים…קיצר-מפחיד!
נהוראי למזלי הגיע באמצע ותהה למה אני רואה את הדברים האלה! זה מעניין! שטחתי בפניו! אני יודע שאח"כ תבכי כל הלילה שאת מפחדת ואני אצטרך להוציא לך ת'שטויות מהראש!צדק הבעל..
אבל נשארנו צמודים למסך עד סוף סופה של ההרצאה המרתקת עם התמונות המפחידות.. ושירה? שירה נרדמה…
הגיע הערב- נהוראי כהרגלו הולך לערבית וזאת השעה שאני עושה לשירה אמבטיה,עיסוי בשמן תינוקות,הלבשה,מטרנה ולישון.
האמבטיה עברה בשלום (הבריכת מים על הרצפה מצטרפת לשאריות הבריכה מאמש) הלכנו לחדר רטובות ועליזות והתחלתי בעיסוי הרך והנעים…
לפתע אני שומעת קולות מוזרים בתוך הבית….
נהוראי?אני קוראת לו מנסה בכל מעודי להסתיר את הפניקה שבקולי.. אין קול ואין עונה…
אני סתם מדמיינת!אני מחליטה!ומצווה על עצמי להאמין לזה! נהיה שקט..רואה?סתם דמיינת בגלל מה שראית לפני שעתיים…תרגעי ותחזרי לחיים הרגילים על פני האדמה!
אני ממשיכה בעיסוי שנהיה די אלים ולא כ"כ נחמד לשירה… ושוב פעם אני שומעת- הפעם שקית מרשרשת בתוך הבית!!!ואני לא מדמיינת!
נהוראי!!!!!!!!!אני צורחת עליו!מצחיק מאד..ככה להפחיד אותי בכוונה-זה מאוד לא מצחיק! (ובליבי יודעת שנהוראי לא היה עושה לי בחיים כזאת מתיחה..והמחשבה הזאת מעוררת בי חלחלה…)
הרשרושים מתגברים..יש מישהו בבית וזה לא נהוראי! אני מסיקה כשכבר גמרתי להלביש ת'פעוטה… ה' אל תפחיד אותי!אני מתחננת,עוד שניה בוכה…
מי זה???אני צורחת בכל הכח!! (שאולי זה יגיע לבי"כ ונהוראי כבר יבוא!!) אבל אין מענה..( איזה טפשה!הרי ידוע שרוחות לא יודעות לדבר!)
הלב שלי רועד-הקולות מתחזקים ואני לא יודעת מה לעשות!!
שירה בידיים שלי.. אין ברירה!אני לא אשאר בחדר ואחכה שהרוח תגיע-אני חייבת לצאת לסלון לקבל את פניה.. עם שירה או בלי שירה? עם או בלי?
אין סיכוי שבלי!!
אני מתה מפחד ללכת לבד!וחוצמיזה הרב אמר שרוחות לא פוגעות בילדים קטנים,אז.. ברגליים רועדות הסבתי צעדי לסלון- מתפללת שנהוראי יגיע לשם לפני-אבל לא…עוד צעד,עוד צעד…
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!
שירה כמעט נשמטה מידי בראותי את השד משחת-
חתולה ענקית ומגעילה מתהלכת כמלכה על השיש שלי!!! וטועמת מהמאכל הבשרי היחיד שהכנתי לחג!!!
אמאלה!!!צרחתי!!ושירה התחילה לבכות מרוב בהלה והחתולה ברחה מצחקקת- כשהיא עוד מספיקה לקחת את חבילת המשמשים הנותרים כמזכרת. הם עלו לי 9 שקל!
שרירי ידי רפסו והרגשתי ששירה עוד רגע נשמטת מהם…
וכשהגיע הבעל סופסוף וראה אותי חוורת כסיד, אמרתי לו שני משפטים:
חתולה ענקית ומגעילה מתהלכת כמלכה על השיש שלי!!! וטועמת מהמאכל הבשרי היחיד שהכנתי לחג!!!
אמאלה!!!צרחתי!!ושירה התחילה לבכות מרוב בהלה והחתולה ברחה מצחקקת- כשהיא עוד מספיקה לקחת את חבילת המשמשים הנותרים כמזכרת. הם עלו לי 9 שקל!
שרירי ידי רפסו והרגשתי ששירה עוד רגע נשמטת מהם…
וכשהגיע הבעל סופסוף וראה אותי חוורת כסיד, אמרתי לו שני משפטים:
מי אמר בכלל שחתולות אוכלות חלבי???
כנראה שנאכל פשטידות חלביות כל החג…
כנראה שנאכל פשטידות חלביות כל החג…