הזדהות משרד החינוך 
אש השנה מתקרב בצעדי ענק ואני עוד לא הספקתי לחזור בתשובה.
הזמן נוסע, לא מחכה לי. אני בין החלפת טיטול לטאטוא הבית ובישולים לשבת מנסה לעשות חשבון נפש ,להרהר קצת… ומה לעשות שריכוז אין?
החלטתי לבחור בטקטיקה מכיוון שונה-לאסוף מצוות שיכריעו את המאזניים לטובתי-ואני אכתב לחיים טובים ולשלום! אמן!
טיפול מסור בשירה, ארוחה חמה לבעל וארגון הבית שמונה מאות פעמים ביום לא מספק אותי, הרי תמיד בערב הוא יראה כאילו לא נגעתי בו שבוע-ולמחרת-חוזר חלילה…
אני מחפשת מצווה גדולה! כזאת שיספרו עליה בחדשות! כזאת שבזכותה- יפנו לי את הדרך כשאני עוברת!
או לפחות כזאת שתיתן לי סיפוק בלב…
ההזדמנות שלי הגיעה.
יום חמישי. יוצאת סופסוף לעבוד. שמה את שירה אצל המטפלת ומתרוצצת בחוץ חופשיה כציפור לעשות רצון אבי שבשמיים.
עבודה מתישה. לחזור ולשנן באזני האנשים כמה חשוב לצחצח שיניים פעמיים ביום! ולעבור עם חוט דנטלי ולהגיע לביקורת אחת לחצי שנה..
סיימתי.
טרמפ לירושלים. יורדת באזור שערי צדק. המטרה: תחנה המרכזית.
ואז ירד לי האסימון – שהנה היא עומדת מולי – הרכבת הקלה!
כן, זאת שעוד לא זכיתי לעשות בה סיבוב!!!
על התחנה רשום שרק עוד 20 דקות היא תגיע-אז מה? אני היום אזכה לנסוע בה לראשונה!!!
אז ישבתי וחיכיתי.
לפתע ראיתי בחור אתיופי הולך אחרי איש מבוגר ושניהם סוחבים עשרות שקיות של קניות.
זה נראה כבד.. האיש המבוגר התיישב על הספסל שלידי והאתיופי הניח לידו את השקיות והלך לדרכו. צדיק!!
עזר לו לסחוב קניות לחג! מעניין כמה זמן הם הלכו ככה?
האיש המבוגר נראה תשוש. מתכונן לקראת מבצע הכנסת השקיות לרכבת.
נורה לבנה האירה במוחי! זה הזמן! זה הרגע!
אני אעזור לו להכניס את השקיות לתוך הרכבת לכשתגיע! מצווה כזו מדוגמת נוחתת בדיוק על ידי?!
זו תהיה מצווה כבדה כנראה…בטוח שתכריע את כף המאזניים! בטוח בטוח בטוח!
צדיקה שכמותי! בזכותי יוכל הזקן להביא לאשתו את הקניות-וכך היא תוכל להכין מטעמים ומעדנים לכבוד ראש השנה. וכשישירו על שולחנם משירי החג ויספרו דברי תורה מתוקים- בטוח הם ירשמו גם בספר שלי. יוהו! איזה כיף.
הרכבת צריכה להגיע עוד 3 דקות ואני התייצבתי בעמדתי בסמוך לשליח שלי.
לפתע-באופן מאוד לא צפוי ולא מתוכנן- מגיעה אשה עם עגלה כפולה ועוד כמה ילדים ותיקים סביבה וממתינה בדריכות לרכבת שלנו. מנסה לחשב את מי תעלה ראשון ואת מה תיקח לפני…
בעיה. דילמה. הרס תכניות.
בטח הם סתם חזרו מטיול בגן חיות.. נהנו עשו חיים ועכשיו משלמים את המחיר של לחזור הביתה בחינם…
קניות לראש השנה זו מצווה הרבה יותר גדולה! זה בדיוק מצווה לחג! זה כמעט כמו לערוך להם את הסדר בעצמי.
ובכל זאת היא נראית חסרת אונים..עייפה..מבולבלת..
אני מבולבלת.
הרכבת מתקרבת הרכבת מגיעה-
בהחלטה של שניה אני מרימה את השקיות לאיש ונכנסת איתם לרכבת בגאווה.
והאשה? היא נכנסה מדלת אחרת. אבל בטוח היא הסתדרה..נראלי…אני מקווה…
אני מסדרת סביב המבוגר את השקיות בצורה שתעזור לו להתארגן לכשירד.
ואז כשהכל מתוקתק והרכבת מתחילה להבליג-
הוא מסתכל עלי ומודה לי:
"מרחבה מרחבה! שיהיה לך ערב טופ".
סידרתי לו אחלה שולחן של רמדאן.
ויצאתי מהרכבת לדרך, למצוא מצווה אחרת… ל=