הזדהות משרד החינוך 
המעבר בין פורים לפסח בעיני הוא תמיד מעניין. פסח זה חג של אביב.זה חג שהאוויר בו, הירוק, הכלניות והרקפות הם חלק מהמהות שלו. ממש מרגישים איך ה' מתגלה אלינו דרך הטבע. חשים את הבריאה בכל עוצמת היופי והחן שלה.
בפורים, בעיני יש משהו קצת הפוך. פורים זה זמן שלא ממש משנה לי מה קורה בחוץ, כי העיקר זה מה שקורה בפנים. בתוך הלב של כל אחד מאתנו.
אבל האמת היא שהכל אחד. המציאות החיצונית היא שיקוף של המציאות הפנימית. פתיחת הלב של פורים לוקחת אותי לחרות של פסח, לאביב, ליופי שבעולם הזה, שאני בוחרת אם לראות אותו ואיך לראות אותו.
לקראת פסח הבא עלינו לטובה אני מתפללת שאזכה לראות בעיניים של חרות. עיניים של לימוד זכות, של אהבה, של נתינה, של רצון טוב. הלוואי שאזכה לפתוח את שערי הלב באמת.
בפורים, יש משהו כמו על טבעי שפותח לנו את הלב ומגלה לנו את עצמינו בצורה מופלאה שאולי לא הכרנו.
פסח, לעומת זאת, מלמד אותנו לקחת את החוויה העוצמתית והאמיתית הזאת לחיים, להבין שיחד עם השמחה והאור ששוטפים אותנו יש לנו גם עבודה.
לפעמים נראה לי שזה בכלל לא תלוי בי. אם ה' מחליט אז יש שמחה, יש פתיחת הלב, יש אורות, ואם לא- אז לא.
זה נכון, וברור שתמיד צריך הרבה תפילה. אבל ביחד עם זה חייבים גם התעוררותא דלתתא. חייבים השתדלות. יש את הצעד שלי שאני יכולה לעשות מכל מקום שאני נמצאת בו, גם אם הוא רחוק מאד. פשוט להחליט ללמד זכות, להגיד תודה לה' על מה שיש לי (ולגלות שיש כל כך הרבה על מה!) להתבונן, ולראות כמה דברים שהתפללתי עליהם ה' נתן לי. זו עבודה- לשנות את החשיבה ולהחליט שאני רואה את מה שטוב במציאות. זה פותח את הלב. וזה האמת. כי כל מה שה' נותן לנו זה חסד ואם נראה טוב ונחשוב טוב נמשיך על עצמינו עוד ועוד חסדים.
הלואי שנזכה שהשמחה של פורים תפתח לנו את הלב לחרות אמיתית, שתפתח לנו את הלב למתן תורה, ולתשובה, שתפתח את הלב לגאולה שלמה!
פסח שמח ונפלא.
*** הרהורים בעקבות דיבורים מר' שלמה, מתוך "פתחו שערי הלב" ***.